פילאטיס בהריון

הריון הינו תהליך טבעי במהלכו מתרחש בגוף האישה תהליך של גדילה, צמיחה, שינוי והבשלה אולם השפעתו רבה על גוף האישה.

הרחם, הממוקם באזור האגן התחתון, נושא אמנם את עיקר הכובד של משקל העובר המתפתח, אך השינוי החל בו משפיע על כל איברי הגוף;

רצפת האגן, שרירי הבטן, שרירי הגב התחתון, הגב העליון, הכתפיים, החזה, הרגליים,

הלב, מערכת הלב וכלי הדם, מערכת הנשימה, דרכי השתן והצואה ועוד, כולם שותפים

לשינוי המתפתח בהדרגה במהלך חודשי ההיריון.

בתקופת ההיריון מופרש הורמון ה Relaxin ע"י העובר והשליה, המיועד להכנת עצמות

האגן ללידה.  השפעתו ניכרת גם בכל אברי הגוף, וגורמת להתרופפות קלה של הרצועות

והרקמות הסיביות הקושרות יחד את המפרקים ונעשות אלסטיות יותר. תהליך זה נועד

לאפשר לאגן להתרחב בשעת הלידה. התרופפות זו, בשילוב עם הסטת מרכז הכובד של

הגוף בשל גדילת הרחם, משבשים את היציבה התקינה של הגוף וגורמים לכל מערכות

הגוף לעבור התאמה פיזיולוגית למבנה החדש. הגוף מגיב לשינוי ומנסה לאזן ולפצות, כאן

חלים שינויים במערכת השלד-שריר ובעיקר באזור האגן. בנוסף, קיימת עליה בנפח הדם,

עליה בצריכת החמצן, עלייה בקצב הלב, עליה בחום הגוף, השדיים גדלים עקב ייצור החלב, העומס על הרגליים גדל בשל העליה בנפח הדם וכמות הנוזלים בגוף, עם גדילת העובר והעלייה במשקל, משתנה מרכז הכובד ועובר לפנים.

שמירה על מבנה גוף בריא, הופעה נאה ותנועה חופשית חשובים ביותר בחיי היום יום על אישה העוברת תקופת הריון ולידה.

חגורת הבטן ,האגן והגב התחתון  הם האזורים הרגישים ביותר בתקופת הריון לכן יש משמעות רבה לעבודה חיזוק הגמשה ומתיחה של אזור זה.

 

תרגול שיטת הפילאטיס בהריון:

 

בפילאטיס רבים מהתרגילים מבוצעים במנחים שונים כגון: שכיבה, עמידת שש, ושכיבה על הצד, צורת עבודה זו מאפשרת הורדת עומס ולחץ מאזור הגב התחתון ועמוד השדרה.

העבודה על שרירי הבטן בפילאטיס ייחודית, ישנו דגש מיוחד על שכבת השריר העמוקה ביותר בין שרירי הבטן שתפקידה לייצב את עמוד השדרה התחתון ולשמש כחגורת בטן טבעית.

 

 

חיזוק נכון של שרירים אלה יעזור לגוף לתמוך בבטן הגדלה, אשר מושכת את מרכז הכובד אל מחוץ לגוף, דבר הגורם לכאבי גב תחתון.

עבודה נכונה על שרירי הבטן ,תעזור גם לאחר הלידה, שמירה על שרירים חזקים ופעילים תאפשר לגוף לחזור מהר יותר לקדמותו לכוחותיו ולגזרתו.

ריצפת האגן היא מערכת שרירים ורצועות התומכים באיברים פנימיים ומסייעת לייצב את האגן, היא אחד האזורים החשובים להתמקד בו במהלך הריון ולאחר הלידה, כדי לסייע בשתי בעיות שכיחות לאחר הריון: צניחת רחם ובריחת שתן. שתי הבעיות נובעות מרפיון בשרירי קרקעית רצפת האגן.

בזמן הריון גדל העומס על מערכת השרירים בשל משקל העובר, והיא נחלשת ומידלדלת. . הרחם צונח כלפי מטה ומשנה זווית. מצב זה של השרירים תורם, בין השאר, לבריחת שתן. חיזוק שריר הרחב בטני ושרירי קרקעית האגן מסייע בתמיכה באברי הבטן ובמשקלה הגדל לקראת סיום ההיריון.

בשיטת הפילאטיס מחזקים את מערכת שרירים זו ומנעים נזקים עתידיים .

בפילאטיס התרגילים מעודדים גלגול אגן לאחור מה שמסייע למתן את הלורדוזה  המתנית המוגברת שנוצרת עם התקדמות ההיריון.

בפילאטיס  הנשימה צלעית-אחורית: ככל שהרחם גדל, הסרעפת מתקשה לרדת למטה בשאיפת אוויר, מה שגורם לנשים רבות לחוש קוצר נשימה בחודשי ההריון המאוחרים. שימוש בנשימה צלעית-אחורית מפנה עוד מקום לאוויר להיכנס. שליטה בנשימה חשובה גם לתהליך הלידה.

אחד היתרונות הבולטים של שיטת הפילאטיס הוא הקניית יציבה נכונה, שחשובה ביותר בתקופת ההיריון, זאת על ידי עבודה פנימית ודגש על השרירים המייצבים, יציבה זקופה מפנה יותר מקום לעובר בחלל הבטן ומאפשרת לאישה ההרה לבצע פעולות יומיומיות ביתר יעילות ובפחות מאמץ, כך ההרה יכולה לשמור על רמת פעילות רגילה ולהגיע לסוף היום נינוחה עם הרבה אנרגיה, שליטה במרכז הגוף המאפשרת תנועה קלה יותר, בנוסף בפילאטיס עובדים על חיזוק חגורת הכתפיים מכין את האם לקראת חודשים של נשיאת תינוקה על הידיים ומסייע בהפחתת מנח כפוף בכתפיים וכאבים בצוואר.

 

לסיכום:

פילאטיס אינו מזכיר שיטות אימון אחרות, התרגילים בפילאטיס דורשים עדינות, ריכוז ודיוק.

בסוגי פעילויות גופניות אחרות, זרימת הדם תוך כדי פעילות הולכת אל הגפיים או אל האזור עליו עובדים באותו הרגע.

לעומת הפילאטיס כל תנועה מתחילה מנשימה ואיסוף שרירי הבטן דבר המאפשר לדם רווי חמצן  להגיע לעובר.

שיטת העבודה הרגועה והזורמת של הפילאטיס מאפשרת לאישה ההרה להתחבר ביתר קלות

לגופה, להכיר אותו טוב יותר ולמצוא את השלווה הפנימית. הדבר תורם לחווית הריון חיובית יותר ולהנאה משלבי ההיריון.

מומלץ לתרגל פילאטיס בכל שלבי ההריון, אישה שמשתדלת לתרגל  פילאטיס לאורך כל תקופת ההריון, היא מאפשרת לעצמה לידה זריזה ובריאה יותר תודות לתרגילים שמחזקים את שרירי רצפת האגן והבטן.

כבר ביום שאחרי הלידה מומלץ להתחיל להפעיל נכון את רצפת האגן, לאט ובהדרגתיות. באשר לחזרה לפעילות גופנית מסודרת, ההמלצה היא לחזור בתום תקופת התאוששות של כשישה שבועות, וזאת באופן 

איטי, הדרגתי ומבוקר.

 

מאמרים נוספים

צרו קשר

טלפון : 03-9595-355 

 

       Info@BodyMotion.Co.Il

שלח

שדה חובה

תודה!

 

פנייתכם נשלחה

שדה חובה

שדה חובה

שדה חובה

This field is required.

חזרה לעמוד הראשי